איני יכול לשכוח את הרגע בו הבחנתי, בבית הספר, בכך שאחי נשא עמו ברית חדשה בכיס האחורי של מכנסיו. חשבתי לעצמי, “מה זו ברית חדשה?” אולי זו מהדורה מוגהת של הברית הישנה… מהדורה שנייה או משהו כזה.” לאחר מכן גיליתי כי ישנם יהודים שמרגישים שאנחנו לא צריכים לקרוא את זה. כמו כן הבנתי שישנם כאלה המרגישים בטוחים יותר להישאר בקרבת משהו שהיה בסביבה קצת יותר זמן: כלומר, הברית הישנה הייתה בסביבה 3500 שנים, אבל הברית החדשה רק 2000 שנים. בנוסף, ישנם אלה שחושבים שהברית החדשה היא ספר עבור נוצרים, והברית הישנה, או החלק העברי של הביבלייה, היא עבורנו היהודים. אני רוצה לפנות לכמה מהמחשבות, הפחדים והתפיסות האלה במאמר קצר זה.

יכול מאוד להיות שתהיו מופתעים לגלות כי הברית הישנה והברית החדשה למעשה משלימות זו את זו ומהוות יחדיו ספר אחד מושלם. אם יש בידיכם רק מחצית מספר כלשהו, כיצד אתם יכולים להבין את משמעותו המלאה? עובדה זו ודאי חלה גם על דיבורו של אלוהים בדברו, הביבלייה.

נאמר כי תמונה שווה אלף מילים. הביבלייה מדגימה עובדה זו בצורה מדהימה. קשה לנו להבין אמיתות רוחניות מופשטות. לכן כאשר אלוהים נתן השראה לכתבי הקודש, הוא עיצב את 39 הספרים הראשונים (הכתובים בשפה העברית וידועים לפעמים כברית הישנה) כספרים של “המחשות, הטרמות, וסמלים.” כל ההטרמות והדמויות הללו מצביעות על אישיות אחת – ישוע הנוצרי שהוא המשיח! כל האנשים דוגמת יצחק, יעקב, משה, דוד המלך ושלמה הם באמת חלק מההיסטוריה שלנו (היהודית), ועם זאת כל אחד מהם מגלה ומבטא היבט ייחודי של המשיח. למרות שיש הרבה היבטים, אנחנו נתבונן בדוגמא אחת.

יצחק – דמות מטרימה של המשיח

דוגמא ל”דמות מטרימה” של המשיח היא יצחק, בנו האהוב של אברהם. כאשר הוא הלך להר מוריה להיות מוקרב כעולה, יצחק נשא את עצי העולה על גבו. במעשה זה, הוא דמות מטרימה של המשיח. הטרמה זו מומשה כאשר ישוע נשא את צלב העץ על גבו והלך למקום הצליבה שלו. ישוע נצלב על הר מוריה, אותו ההר בו העלה אברהם את יצחק לעולה לאלוהים. בנוסף לכך, יצחק למעשה “ניתן בחזרה” לאביו, אברהם, לאחר שמלאך יהוה התערב ומנע מאברהם לשחוט את בנו. הטרמה זו מומשה כאשר המשיח קם לתחייה מן המתים ועלה אל אביו (ראו בראשית כב:י-יב ; אל העברים יא:19).

דרך תמונה זו אנו רואים את יצחק כהטרמה, ואת המשיח כמימוש ההטרמה. כל אחד מהם היה בנו האהוב של אביו (ראו בראשית כב:ב; מתי ג:16). כל אחד מהם קיבל את רצון אביו כרצונו שלו, כל אחד מהם היה צייתן עד המוות (ראו בראשית כב:ט-י; לוקס כב:42), ואף אחד מהם לא פצה את פיו כדי למחות (ראו בראשית: כב:ט-י; מעשי השליחים ח:32; ישעיהו נג:ז-ח). בנוסף, אברהם קיבל את יצחק בחזרה כפי שהמשיח הוחזר אל אביו (ראו בראשית כב:יב; אל הפיליפים ב:9). בשני המקרים אנחנו מבחינים בתחליף: אייל במקום יצחק, והמשיח במקומנו (ראו בראשית כב:יג; ישעיהו נג:ו-ז). למרות שלכולנו מגיע למות עבור חטאינו, המשיח באהבתו לקח את מקומנו (ראו איגרת פטרוס הראשונה 3:18).

זוהי אחת מדוגמאות מוחשיות רבות המתועדות בכתבי הקודש. עם זאת, אנשים ואירועים אלה הם הרבה יותר מדמויות וסיפורים היסטוריים – הם דמויות והדגמות (דהיינו, הטרמות), הנושאות משמעות רוחנית. משמעות ההטרמות הללו מוגדרת באופן ייחודי בחלק השני של הביבלייה, הברית החדשה. בעוד החצי הראשון, החלק העברי של הביבלייה, מציג אלגוריות הנוגעות לנושאים רוחניים רבים, החצי השני, הברית החדשה, מכיל את מה שאנו מכנים בשם “מילות-הסבר” המלוות את התמונות האלגוריות האלו. בברית החדשה, ההטרמות שמופיעות בחלק העברי של הביבלייה (דהיינו, הברית הישנה) מוגדרות ומוסברות. נאמר אף כי הברית החדשה מסתתרת בברית הישנה וכי הברית הישנה מתגלה בברית החדשה. כך, הברית החדשה מגשימה את מה שהופיע בצורת סמלים בחלק העברי של כתבי הקודש.

בנקודה זו, אנחנו יכולים לבחון תפיסה מוטעית נפוצה. ישנם בינינו יהודים שעדיין מאמינים כי הברית החדשה היא סטייה דתית שנעשתה על ידי יהודים בני המאה הראשונה לספירה שהאמינו במשיח. למעשה זוהי תפיסה דתית מעשה ידי אדם והיא אינה נתמכת בדברו החי של אלוהים. איך אנחנו יודעים זאת? אנו יודעים זאת על ידי בחינה של התנ”ך העברי עצמו. בסביבות שנת 600 לפני הספירה הנביא ירמיהו ניבא ברית חדשה שהייתה עתידה לבוא:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻםיְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם יְהוָה, נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת יְהוָה: כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד (ירמיהו לא:ל-לד, הדגשות נוספו).

הברית החדשה אינה סטייה מכתבי הקודש, להפך היא חלק מכתבי הקודש! בנוסף, האם שמתם לב לכך שכותבים יהודים כתבו כמעט את כל 27 ספרי הברית החדשה? רק שני ספרים נכתבו על ידי גוי, לוקס, רופא במקצועו. מכיוון שזו עובדה שהברית החדשה נכתבה בידי יהודים, אינכם חושבים שעליכם לקרוא אותה ולגלות מה היא אומרת?

לבסוף, אני רוצה לחלוק סיפור אמיתי, הנוגע לניצול שואה שנלחם במלחמת העצמאות של ישראל ב-1948. שמו של האיש הוא צבי, והוא מצא בישוע את משיחו. כמה שנים לאחר מכן, צבי דיבר עם רב אחד, אשר נקבע כי ינהל את חופתו. צבי ציין בפניו כי הוא מאמין שישוע הוא המשיח, וכי עובדה זו נמצאת באופן ברור בביבלייה אשר בה קרא בקביעות מאז הגיע לישראל מאירופה. צבי הסתמך על הביבלייה. הרבי אמר לו: “אין עימי תנ”ך, אבל אני יכול לומר לך מה הגמרא אומרת על אמונתך.” באותו רגע צבי אמר משהו מאוד חריף אך אמיתי לרב.

“ישנו הבדל קטן מאוד בין מה שאתה אומר לבין מה שקתולי היה אומר לי.” “קתולי!!” הרב נרעש. “איך אתה יכול לומר זאת?”

צבי אמר, “קתולים תמיד מצטטים מסורות, פירושים ואפיפיורים – במילים אחרות, הם מאמינים שמה שהכנסייה (הקתולית) מלמדת חשוב יותר מאשר מה שהביבלייה אומרת. אז, אתה יכול לספר לי מה אמרו הרבנים, ואתה מאמין שמה שהם אומרים יותר תקף ממה שאני יכול למצוא בביבלייה. אני מאמין שקודם יש ללכת למקור הטוב ביותר – הביבלייה – ולמצוא את התשובות בו.”

כן, אמן, המקור הטוב ביותר הוא הביבלייה עצמה, והתשובות באמת נמצאות בה. אמירה אחרונה זו היא כה אמיתית. ישנה אמירה שאם העיוור מוביל את העיוור, שניהם נופלים לתוך בור. אל תפקיד את נצחיותך ואת ישועתך הנצחית בידי דעות ופרשנויות של אחרים. במקום זה, לך אל דבר אלוהים, הביבלייה. מצא את האמת בעצמך. בקש מאלוהים שיראה לך את האמת… והוא יעשה זאת!

אני רוצה לצטט את המשפט הראשון מהברית החדשה עבורך.

“סֵפֶר הַיּוּחֲסִין שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בֶּן אַבְרָהָם.”
(מתי 1:1)

אולי אתם רוצים לדעת עוד כיצד הבאים מוגשמים בצורה ברורה במשיח: יוסף, הנביא יונה, המלכים – דוד ושלמה, יום הכיפורים, פסח, סוכות, פורים, חנוכה, ובית המקדש (בית האלוהים) עם הקורבנות. אם כן, אנא כתבו לנו אלו מהם אתם רוצים להבין ביתר בהירות.